פרשת אמור - חס"ה לשבת

מה פועלת הספירה שלנו לקראת חג מתן תורה? מדוע הזדעק הנכרי כששמע מאן דהו נשבע בשמו של רשב"י? ומה יעשה אדם שהגיע לתפילת ערבית ומצא את הציבור בעמידה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת אמור

רבי יוסף שמואלי  | יום שישי י"ח אייר התשפ"ה  |  16.05.2025  |  11:40

חידוש

"וספרתם לכם ממחרת השבת..." (כג, טו)

עם ישראל היה שקוע במצרים במ"ט שערי טומאה וביציאתו מבית עבדים החל להתעלות בכל יום ולהיכנס בשער אחד משערי קדושה, ולהתקדש כנגד הטומאה בכל יום, עד ליום החמישים יום מתן תורה. ואמרו חז"ל שהקדוש ברוך הוא מרוב אהבתו לעם ישראל ציוה שיספרו שבעה שבועות ואז יהיו מוכשרים למתן תורה כמו כלה שנטהרת לבעלה על ידי שבעה נקיים, ואף אנו כיום מתקדשים ונטהרים בספירה זו, ש"וספרתם לכם" הוא מלשון ספיר ויהלום ואנו מלטשים עצמנו כאבן טובה כספיר הזה לקראת מתן תורה (אור החיים הקדוש). ויש לשאול, עם ישראל בצאתו ממצרים, דור דעה שה' הולך לפניהם ומשה רבינו הנהיגם והיו מסובבים בניסים וקדושה מובן מדוע התעלו ונתקדשו ונטהרו, אבל אנו ששקועים בטרדות החולין ובגלות הנוראה, מה עניינה של הספירה לגבינו? כל כך אנו רחוקים מהתעלות, והלואי שלא נוסיף להתדרדר.

אבל זו טעות נוראה, כי האומר כך אינו מבין את סוד המצוות הנפלא, המצוה היא כסגולה שפועלת את פעולתה הרוחנית כמו קמיע ותרופה שהחולה לא צריך להתעמק, כל מה שעליו לעשות זה ליטול את התרופה והפעולה תעשה מאליה. זהו למעשה סוד כל המצוות כולן, ויש לכל אחד לדעת כי כשסופר את ספירת העומר מתקדשת נשמתו, ומן השמים מאירים על האדם כנגד אותו שער קדושה של אותו יום (לבוש יוסף).

סיפור

מעשה ביהודי שבלהט הוויכוח נשבע ברבי שמעון בר יוחאי. להפתעת הכל קם נכרי אחד ומחה בו בחימה: כיצד מעז אתה להזכיר שמו של אדם קדוש זה.

תמהו הכל: מה לך ולרבי שמעון. ענה ואמר: בן יחיד לי, יום אחד קם, ועיניו כהות ונהיה לסומא. גדול היה שברינו כים דרשתי בכל הרופאים, ולשוא. היתה בביתנו משרתת יהודיה שאמרה לאשתי: אם בקולי תשמעו, קחוהו להילולת רבי שמעון בר יוחאי ובקשו עליו שם רחמים. הפצירה בי אשתי, ומאנתי לשמוע. אך כאמרה אלי יום יום, הוכרחתי לעשות רצונה. הגענו למירון בערב ההילולה, חילקתי כסף ללומדים ולעניים, הדלקתי נרות על הציון והתחננתי שירחם על בני ויעתיר לפני הבורא לרפואתו. ונדרתי, שאם יתרפא הילד אעלה על קברו מדי שנה בשנה ואפזר שם כספים לצדקה.

חזרנו, ואת הלילה עשינו באכסניית דרכים. כחצות קם הנער וקרא: אבא, רואה אני את השמים והכוכבים מן החלון, נרעשתי, ואמרתי: אולי חלום הוא. הדלקתי את האור ואמרתי: אם אמת בפיך, כתוב שתי שורות. מיד נטל את הקולמוס וכתב בכתב מיושר, ולשמחתי לא היה גבול, שבנו על עקבותינו ופירסמנו הנס, והכפלתי תרומותי. ומאז ועד היום שומר אני נדרי, ואנו עולים לקברו בכל שנה - ואיך מעז יהודי זה להעלות שמו על דל שפתיו ולהשבע בשמו (ויאמר עמוס).

הלכה

תפילת ערבית

א. מנהג טוב לקבוע עת ללימוד הלכה ומוסר בציבור, בין תפילת מנחה לתפילת ערבית, עד שיגיע זמן צאת הכוכבים לקריאת שמע בעונתה, ובזה זוכים לחבר יום בלילה בדברי תורה.

ב. אין צריך לתת צדקה קודם תפילת ערבית שהרי זהו זמן דינים קשים, ומ"מ אם בא עני ומבקש צדקה יתן לו כי מועלת ומגינה מן המזיקים.

ג. כשיתחיל ברכות ק"ש יחבק ידיו, הימנית על השמאלית, ואם הוא מתפלל על פה יסגור עיניו, היות ויש טעם גדול ע"פ הסוד בסגירת העיניים בק"ש וברכותיה של ערבית. ומיהו בערבית של שבת ויו"ט, לא יסגור עיניו בק"ש וברכותיה.

ד. אומרים פסוקי והוא רחום יכפר וגו', ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו, וטעם אמירתם, למתק הדינים, ולהכניע ארבעה מזיקים המתעוררים בלילה, ובשבת ויו"ט אין לאמרם.

ה. כיון שענה אדם ברכו, אין לו להפסיק בדיבור כלל ובעו"ה הרבה נכשלים בזה.

ו. לכתחילה אין להתחיל לאכול סעודת קבע חצי שעה קודם זמן תפילת ערבית, והוא כחמש דקות לפני השקיעה שהוא כחצי שעה קודם זמן ק"ש, ובשעת הצורך שמוכרח לאכול, יקרא קריאת שמע בלא ברכותיה, ויעמיד שומר שיזכיר לו להתפלל, ויהא מותר לאכול לפני התפילה.

ז. מי שאינו מוצא מנין לתפילת ערבית אלא אחר חצות לילה, עדיף להתפלל ביחידות לפני חצות לילה, מאשר להתפלל בציבור ואחר חצות לילה.

ח. הנכנס לבית הכנסת להתפלל תפילת ערבית, ומצא ציבור שעומדים לעמוד בתפילת שמונה עשרה, עדיף יותר שיתפלל את התפילה כסדרה, ויקרא קריאת שמע בברכותיה ואחר כך יתפלל, אף שיפסיד על ידי זה תפילה בציבור.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!